תערוכה חדשה במוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית: יאן ביישובץ - ״אך השֵׁדים נותרים״

יאן ביישובץ

האמן וההיסטוריון יאן ביישובץ יגיע החודש לרזידנסי במוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית. זוהי תערוכה ראשונה בגלריית בית קונסטנט הפתוחה לקהל, וכן הפעם הראשונה שאמן בינלאומי מתארח בתכנית השהות "הכנסת אורחים" של המוזיאון, בתמיכת מכון גתה.

הכותרת, שתחתיה מְקבץ יאן ביישובץ (Bejšobec) את גוף עבודותיו השלם – Konfliktstoff (קונפליקטשטוף), היא הֶלחם, המורכב משתי מילים בגרמנית: Konflikt (עימות) ו-Stoff (בד). חיבורן זו לזו מרכיב מילה, שפירושה סיבה או גורם לקונפליקט, כמו בשאלות: מהו הגורם למלחמה? מהי הסיבה לסכסוך?

התערוכה מורכבת מסדרה של עבודות דו-ממדיות וממיצב דגלים – דגלי קונפליקטשטוף – בשלושת צבעי הדגל הסלאבי. האמנות משמשת כשדה טרנספורמטיבי מוגן, המאפשר צלילה לנבכי ההיסטוריה וחקירת אמונות פוליטיות. היא הופכת לכלי אקטיביסטי לחוות את העולם ולתקשר עימו, להעלות השערות ולהצביע על דפוסי התנהגות מיליטנטיים ואזרחיים. דומה שפרקטיקות הריבוד המשמשות בעבודות מתייחסות לפצע: תכי רקמה כתפרים רפואיים וטלאים כתחבושות, מוגשים על מצע של זיכרונות ארכיוניים, שנאספו לאורך זמן.

מהלך העבודה של ביישובץ כולל בחירת נושא, יצירת קולאז' טקסטיל, הדפסת דימוי של הנושא הנבחר על נייר ליצירת דגם בסיסי, שאת קווי המתאר שלו הוא מסמן באמצעות רקמה. בהמשך המקור מתפוגג ומפנה מקום לפרשנות חדשה. ברמה מסוימת טכניקה זו, שגיבש האמן, חושפת מסע אנושי: ללמוד את העבר, ובבוא העת להניח לו להישמט, כדי לנוע לעבר העתיד.

ביישובץ מתאר את מציאות ילדותו ברפובליקה הדמוקרטית הגרמנית (גרמניה המזרחית) ככזו שהיו שזורים בה מפעלי טקסטיל ותיקים ויצרניים של פריטי טקסטיל מתוצרת מקומית. לאחר נפילת חומת ברלין ובמהלך שנות ה-90 של המאה ה-20, אנשים איבדו את מטה לחמם, ומרבית מפעלי הטקסטיל ננטשו. הייתה זו תקופה של תהפוכות פוליטיות, שבהן סמלים נותצו. העולם השתנה, אנשים התחילו להתגעגע למולדת הישנה, בה בשעה שחוו – במילותיו של האמן עצמו – "איחוד", שבפועל לא היה אלא השתלטות. אחת הסיבות שבגינן בוחר ביישובץ לעבוד עם בדים היא העובדה שאנשים נושאים עימהם זיכרון מוחשי שלהם. הקהל חש את מרקמי האריגים ואת הסמלים והעיטורים שהם נושאים עליהם, ולא רק צופה בהם. כמעט ניתן לדמיין יד ממששת, הנעה על גבי שכבות הבד והדגמים, המאזכרים רגעים שונים בהיסטוריה, כשם שילד "מלטף" את דרכו הביתה: גדרות, עצים וכל הנִקרה בדרכו.

החומרים שעימהם עובד ביישובץ הם פוליטיים מעצם מהותם – הן בנושאיהם (כגון דיוקן של דמות ציבורית או עקבת זיכרון חזותי מאירוע שהתרחש) והן מבחינת הבדים והסמלים שעליהם, שכל אחד מהם נושא מסר משלו. העבודות פותחות צוהר לחקר רגולציה שלטונית, מגדר, שגרת יומיום, מורשת המועברת מדור לדור והאופנים שבהם מרחבים אזרחיים וצבאיים מצטלבים ומסתעפים בתרבות. 

אנשים נוטים לעטות את בחירותיהם ואת אמונותיהם כקודים חברתיים, המתייגים, מסווים ומזהים אותם בעת ובעונה אחת. הטקסטיל, גם בצורתו הבלתי פיגורטיבית, המופשטת, נושא בחובו מטען. כאשר המשמעות הגלומה בבד פוגשת בדימוי מסוים, החיבור מהדהד את סיפורו הביוגרפי של האמן ואת ההקשר התרבותי שממנו הוא מגיע, בדומה לקשר הבלתי ניתן לניתוק בין אדם לצילו. כשעבודות שנוצרו בהקשר גרמני מוצגות בישראל, הן צוברות רבדים נוספים במפגשן עם מציאות מקומית שונה, ומעלות שאלות חדשות על זיקות תרבותיות, על קשרים אנושיים ועל מקומה של התעמולה במרחב היומיום.

מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית חוקר תרבות ישראלית, שעברה ועודנה עוברת שינויים מרחיקי לכת בשנים האחרונות. לדוגמה, ניתן לטעון, כי הדגל הישראלי זוכה לפרשנויות שונות בהתאם להקשר שבו הוא מונף. מה קורה, למשל, כשאמן, להבדיל ממדינה, מציג דגלים משלו? ההקשר שממנו מגיע האמן מגיב למציאות הישראלית ומייצר שיח רב-קולי.

המרחק והקִרבה, הנדרשים כדי לבחון היבט חברתי מסוים או לקיים שיח ביקורתי, מתכווננים מחדש לנוכח העבודות המוצגות. דגמי ההסוואה שעל הבדים, שהם מושא חקירתו של האמן, אמנם אינם "שלנו" או "משלנו", אך כוונתם ברורה ונהירה גם כאן במחוזותינו. שהותו של ביישובץ התאפשרה בתמיכת מכון גתה. נעילת התערוכה: 7.1.26.

שעות פתיחת הגלריה בבית קונסטנט (בהתאם לשעות פעילות המוזיאון):

יום שני | 10:00–14:00

יום שלישי | 16:00–20:00

יום רביעי | 10:00–14:00

יום חמישי | 10:00–14:00, 16:00–20:00

יום שישי | 10:00–14:00

יום שבת | 10:00–14:00

מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית, דרך אבא הלל 146, רמת גן