ערב של תיאטרון משובח: תלמידי תיכון זומר העלו את "ביקור הגברת הזקנה"

צילום - פליישמן - יוצרים תוכן בסטילס ווידאו

מי אלו אותם אנשים שאומרים שהנוער שלנו רק במסכים?

בשבוע שעבר הנוער שלומד בזומר ממש לא היה "רק במסכים".

תלמידי כיתה י' בתיכון זומר היו על הבמה בתוך עשייה מרגשת, כשהעלו את אחת היצירות המורכבות והמאתגרות ביותר בתולדות התיאטרון - "ביקור הגברת הזקנה"  מאת פרידריך דירנמאט והוכיחו שיש לנו דור של נוער מוכשר, בועט ומרגש.

קבלת פנים חמה וקהילתית

כבר בכניסה למתנ"ס נווה אליעזר התל אביבי הורגשה האווירה המיוחדת של בית הספר "זומר"

ההורים והנוער המדהים הכינו ומכרו בכניסה לאולם עוגות, פופקורן, מאפים ופשטידות בעלות סמלית של 5 ש"ח בלבד.  הכיבוד הביתי והחיוכים בכניסה נתנו את יריית הפתיחה המושלמת לערב שכולו קהילה ופרגון.

קלאסיקה על הבמה המקומית

ואז הגיע הדבר עצמו: “הביקור”, עיבוד בימתי ל־ביקור הגברת הזקנה מאת פרידריך דירנמאט. קלאסיקה לא פשוטה ובטח לא חומר גלם מובן מאליו לבני נוער. ההפקה עלתה בעיבוד ובבימוי של עידו שחק, עם ליווי מוזיקלי מאת יעל לביא ובליווי חינוכי של המחנכת עינבל ליזורק - שילוב שאיפשר לטקסט הקלאסי לפגוש שפה בימתית חיה, מדויקת ובוגרת. המחזה עוסק בכסף מול מוסר, צדק מול נקמה, ובשאלה אחת גדולה - מה אנחנו מוכנים לעשות כשזורקים לנו פיתוי גדול מדי.

קלייר זאחנסיאן, מיליארדרית שחוזרת לעיירת ילדותה הענייה, מציעה לתושבים סכום כסף שיכול להציל אותם - בתנאי אחד, אכזרי ובלתי נתפס: להרוג את אהוב נעוריה שבגד בה.

טקסט חד, ציני, לא מתנחמד ולא מוותר.

הבחירה של זומר במחזה הזה היא הצהרה. זה בית ספר שמאמין בנוער שלו וסומך עליו להתמודד עם טקסטים עמוקים ולא מפחד לתת להם במה אמיתית.

וברגע שההצגה התחילה היה ברור שהאמון הזה השתלם.

כישרון שאי אפשר לפספס

מהרגע שהמסך עלה היה קשה להאמין שמדובר בתלמידי תיכון. האנרגיות על הבמה היו מחשמלות. המשחק היה מדויק, נוכח, מלא ביטחון ורגש. התלמידים הצליחו להעביר את המתח, את הציניות ואת הדילמות המוסריות של המחזה בצורה סוחפת ומעוררת השראה. כל דמות - מהגברת הזקנה לראשת העיר ועד אחרון תושבי העיירה נבנתה בקפידה, עם עבודת אופי מרשימה, תלבושות מדויקות ותפאורה שעטפה את הקהל והכניסה אותו ישר לאווירה הקודרת, החכמה והמטלטלת של המחזה.

ברוח החינוך האנתרופוסופי של זומר, נעשה כאן שימוש בטכניקה תיאטרלית ייחודית:

השחקנים התחלפו בין התפקידים לאורך ההצגה, כך שכל תלמיד קיבל הזדמנות לעלות לבמה, מבלי לפגוע בזהות הדמויות. זו בחירה אמנותית שדורשת משמעת, ריכוז ודיוק וכולם היו שם ובגדול. ההצגה ארוכה, רציפה וללא הפסקה ויחד עם זאת הקצב המדויק והחיבור בין השחקנים גרמו לקהל להיות קשוב, מרוכז, מחוייך ואף צוחק לא פעם.

מאחורי ההפקה הזו עומדים חודשים ארוכים של עבודה קשה ועמל רב. התלמידים הקדישו את עצמם לחזרות במשך חודשים ארוכים וימים שלמים ושיאו של המאמץ הגיע בשבוע אינטנסיבי שבו ההצגה עלתה שלושה ימים ברצף, כמה הצגות ביום. עומס שגם שחקנים מקצועיים היו מזיעים ולחוצים.

לראות תיכוניסטים בני 16 עומדים בזה, שומרים על רמה גבוהה וממשיכים לבעור על הבמה: זה רגע של וואו.

יצאנו מהאולם עם חומר למחשבה ובעיקר עם חיוך גדול על הפנים וגאווה עצומה בנוער המופלא שלנו.

אם זה הדור שגדל כאן, התרבות המקומית שלנו בידיים טובות.

כל הכבוד לשחקנים האלופים, לצוות המקצועי, למורים וגם להורים שעבדו מאחורי הקלעים בלי הפסקה על ערב בלתי נשכח.