מהחצר ברמת גן ועד לפודיום העולמי: אדיר איפרגן לא מפסיק לטפס בדרך לחלום
- מערכת רגע בעיר
- 22 ביוני
- זמן קריאה 3 דקות
עם מדליית ארד באליפות אירופה, מקום שלישי בגמר אליפות העולם ודירוג בין חמשת הטובים בעולם לג'וניורס, אדיר איפרגן כבר הפך לאחד השמות המסקרנים בענף הנינג'ה. אבל מבחינתו, ההישג הגדול ביותר הוא דווקא היכולת לקום אחרי כל נפילה

אם תשאלו את אדיר איפרגן מה הפך אותו לאחד מספורטאי הנינג'ה הבולטים בישראל, כנראה שלא תשמעו ממנו על מדליות או על דירוגים בינלאומיים. למרות שכבר הספיק לזכות במקום השלישי באליפות אירופה, במקום השלישי בגמר אליפות העולם לג'וניורס ולהתברג במקום החמישי בעולם בדירוג הכללי לשנת 2025, מבחינתו הסיפור האמיתי הוא הדרך והיכולת להמשיך קדימה גם כשהדברים לא הולכים לפי התוכנית.
החיבור שלו לעולם הנינג'ה התחיל הרבה לפני שהענף הפך לפופולרי בישראל. "כבר בתור ילד תמיד הייתי פעיל. אהבתי לקפוץ, לרוץ ולטפס ותמיד חיפשתי את האתגר הבא שלי", הוא מספר. "ניסיתי הרבה דברים, אבל אף פעם לא הרגשתי שמצאתי את המקום שבו אני באמת שייך. כשענף הנינג'ה הגיע לארץ, כבר באימון הראשון הרגשתי שזה המקום שלי וידעתי שזה הולך להיות מפעל החיים שלי״.
גם מחוץ למסלול איפרגן לא מפסיק להציב לעצמו מטרות. "אני תמיד שואף לגדול ולהתפתח, בדיוק כמו בספורט. בין אם זה בחיי החברה, בעבודה או בבניית השם שלי ברשתות החברתיות - אני תמיד מחפש איך להשתפר ולהיות הגרסה הכי טובה של עצמי. אני אוהב להציב לעצמי מטרות גדולות, אבל גם ליהנות מהדרך ולהעריך כל שלב בתהליך״.
שגרת החיים של ספורטאי הישגי דורשת לא מעט הקרבה. לדבריו, מספר שעות האימון משתנה בהתאם לתקופה, אך הוא מאמין שאיכות חשובה יותר מכמות. "יש ויתורים גדולים שעשיתי ועדיין עושה למען הנינג'ה. הוויתור הכי משמעותי הוא לפעמים על חיי החברה. זה מחיר לא פשוט לשלם, במיוחד כשאתה נער מתבגר, אבל אני יודע למה בחרתי בדרך הזאת ולא מתחרט עליה לרגע״.
בניגוד למה שרבים חושבים, הוא סבור שהאתגר הגדול בענף כלל אינו פיזי. "ברגע שאתה מגיע לרמה גבוהה, רוב האתגר הופך להיות מנטלי. לדעת לבצע את הכי טוב שלך גם כשיש סביבך לחץ, ציפיות ופחד מכישלון, זו המשימה האמיתית. גם היום אני עדיין לא שולט בזה בצורה מושלמת ולפעמים אני נכשל בגלל זה. אבל אני לעולם לא לוקח את הכישלון איתי. אני לומד ממנו ומגיע חזק יותר למטרה הבאה״.
את הגישה הזאת הוא ממחיש באמצעות רגע משמעותי במיוחד מאליפות אירופה. אחרי שניצח את כל הדו-קרבים והעפיל לחצי הגמר, הוא החליק כבר בשנייה הראשונה של המסלול והבין שהחלום על המקום הראשון נגוז. "זה כאב, אבל לא הורדתי את החיוך מהפנים אפילו לשנייה. ידעתי שהתחרות עדיין לא נגמרה, ושאני הולך להילחם על המקום השלישי״. בסופו של דבר הוא אכן עמד במשימה וזכה במדליית הארד, הישג שלדבריו מסמל יותר מכל את תפיסת החיים שלו. "לא משנה כמה קשה נופלים, תמיד אפשר לקום ולהילחם על הדבר הבא״.

גם רגע לפני הזינוק למסלול, כשהמתח בשיאו, הוא מצליח למצוא איזון. "אני מרגיש לחץ עצום, אבל באותו הזמן גם שלווה. אני יודע שעשיתי את כל מה שיכולתי כדי להגיע מוכן לרגע הזה, ועכשיו נשאר לי רק לתת את הכי טוב שלי. אני נותן חיוך, יוצא למסלול ופשוט נהנה ממנו״.
כששואלים אותו על ההישג שהוא הכי גאה בו, התשובה מפתיעה. "הרגע שאני הכי גאה בו הוא בעצם לא רגע אחד. אני גאה בכל התהליך שעברתי עד היום - בכל הנפילות, האכזבות והקשיים, ובזה שלמרות הכול המשכתי לדחוף את עצמי קדימה. אני מאמין בעצמי באמונה מוחלטת שאממש את מלוא הפוטנציאל שלי״.
לדור הבא של המתחרים יש לו מסר פשוט וברור: "תמשיכו להאמין בעצמכם. תתרכזו בדרך שלכם ולא במה שאחרים חושבים או עושים. יהיו רגעים קשים, אבל אם תמשיכו לעבוד ולא תוותרו לעצמכם - אתם יכולים להגיע הרבה יותר רחוק ממה שאתם מדמיינים״.
ואם יש טיפ אחד שהוא היה רוצה שכל ילד או ילדה שחולמים על מסלול הנינג'ה יאמצו, הוא אפילו פשוט יותר: "תתחילו. אל תחכו לרגע המושלם ואל תפחדו ממה שאנשים יגידו. אם אתם באמת רוצים משהו, לכו עליו עד הסוף ותנו הכול בדרך״.




תגובות